תשובות מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון... מוגדרות לשאלות, מה הסיבה ולמה נברא העולם, השאלה היא התשובה, להוכיח דבר והיפוכו, גם ההפך נכון האם לכל שאלה יש באמת תשובה מוגדרת? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלמרות שנהוג לחשוב שלכל שאלה יש תשובה ... הוא לרוב מניח שהתשובה קיימת באופן נפרד מהשאלה עצמה, אבל בפועל, בנושאים העמוקים והבסיסיים, השאלה עצמה היא למעשה התשובה. לפי אליעד, בנושאים שורשיים כמו מי ברא את העולם?, מה הרצון הראשון? וכדומה, השאלה והתשובה הן למעשה אותו דבר בדיוק, הן אינן נפרדות. מדוע השאלה עצמה היא התשובה? אליעד נותן דוגמה לשאלה כמו איזה יום היום?. במקרה כזה, השאלה והתשובה מופרדות באופן ברור, כי יש יום מוגדר וברור שהתשובה תהיה נפרדת מהשאלה. אך לעומת זאת, בשאלות העמוקות יותר, כמו מי ברא את העולם? המצב שונה לחלוטין. כאשר שואלים שאלה כזו, צריך לבדוק היטב את ההנחות שמאחוריה. לדוגמה, השאלה מי ברא את העולם? מניחה מראש את קיומו של העולם, את קיומו של הזמן, ואת האפשרות שמשהו בכלל נברא. כשאדם מתחיל להתעמק במושגים האלה הוא יגלה שלמעשה הוא אינו מבין בכלל מה המשמעות של ברא, או מה פירוש המושג עולם או אפילו זמן. לכן, עצם העמקה בשאלה מבהירה שהשאלה ... אפשר להוכיח דבר והיפוכו? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה בהרצאה היא הרעיון שהאדם יכול, באופן שכלי, להוכיח שני דברים סותרים זה לזה לחלוטין. לדוגמה, בשאלה האם העולם נברא? אפשר להגיע לשתי תשובות סותרות, שלכל אחת מהן ניתן למצוא אינסוף הוכחות. אפשר להוכיח שהעולם תמיד היה קיים, ומצד שני אפשר להוכיח שהעולם נברא. לכל אחת מהאפשרויות יש אינסוף טיעונים שכליים ולוגיים שיתמכו בה. המשמעות היא שבסופו של דבר, כל שאלה עמוקה מובילה לפרדוקס לוגי, שבו שני צדדים מנוגדים יכולים להיות ... לפי אליעד, כל השאלות בעולם, אם מעמיקים בהן לעומק, מגיעות לפרדוקס שבו ניתן להוכיח את שני צידי המטבע. הוא מדגים זאת בנושא של קיום העולם: האדם יכול להוכיח שהעולם נברא ויכול להוכיח שהעולם לא נברא. ההוכחות אינן רק סתירות סתמיות, אלא תהליכים לוגיים שכל אחד מהם יכול להיתפס כאמת מוחלטת בזכות עצמו. מה קורה כשהאדם מגיע לשורש השכל? אליעד מסביר שכאשר אדם באמת מבין לעומק את המציאות, הוא מגיע להבנה שהכל אחד. כלומר, ברמה הגבוהה ביותר של השכל, אין כלל הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה, בין נברא ללא נברא, בין קיום לחוסר קיום. האדם שמגיע להבנה הזאת כבר לא מחפש תשובות לשאלות, כי הוא רואה שהשאלות עצמן אינן קיימות במובן המהותי. לדוגמה, אליעד מציג מצב שבו אדם שואל ... ואין הבדל אמיתי בין האפשרויות השונות שהוא חשב שקיימות. מה הסיבה לקיום העולם? האם לכל שאלה יש תשובה? איך אפשר להוכיח דבר והיפוכו? מהי השאלה האמיתית? האם העולם נברא או תמיד היה קיים? איך להבין שהכל אחד? איך להפסיק לחפש תשובות? ...