איך נוצר העולם מתוך מהות וצורה?

כדי להבין איך העולם נוצר, אליעד כהן מציג הסבר מפורט על היחסים בין מהות וצורה, ועל הפרדוקס שנמצא ביניהן. לדבריו, המציאות כולה מורכבת משני מרכיבים עיקריים: "מהות" ו"צורה". המהות היא משהו בלתי מוגדר, חסר צורה, מופשט לחלוטין, בעוד שהצורה היא ביטוי מוחשי, מוגדר, ובעלת מאפיינים ברורים.

אליעד מדגיש שלא יכולה להתקיים צורה ללא מהות, כי כל צורה צריכה להתבסס על משהו שקיים ברקע, אשר מעניק לה משמעות וקיום. כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן את הדוגמה של מחשבה על "פלאפון כחול". הוא שואל: האם אפשר לחשוב על "פלאפון כחול" בלי לחשוב כלל על "פלאפון"? התשובה לדבריו היא מורכבת: מצד אחד, כאשר האדם חושב על "פלאפון כחול", המחשבה הזו מחויבת להכיל בתוכה גם את המושג הכללי של "פלאפון". מצד שני, האדם חושב על "פלאפון כחול" כדבר ספציפי ושונה, ולכן ישנה נפרדות מסוימת בין "הפלאפון" ל"כחול".

האם אפשר לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית?

אליעד מסביר שכשאדם חושב מחשבה אחת, הוא לא באמת יכול לחשוב על שתי מחשבות בו זמנית, כי כל מחשבה מגיעה עם גבולות מוגדרים. אך בו זמנית, כל מחשבה למעשה בנויה על מחשבות אחרות, ולכן קיימת תודעה מורכבת שבתוכה אדם מזהה כמה מחשבות בבת אחת, אך לא באותה עוצמה של מודעות.

איך נוצרה ההזדהות עם ה"אני"?

אליעד עובר להסביר על ההזדהות של האדם עם "האני" שלו. ההזדהות יכולה להיות עם הגוף, עם הנפש, עם התפקיד של האדם בחברה, עם המשפחה ועוד. הוא מסביר שההזדהות נובעת מכך שבכל פעם שהאדם אומר "אני", הוא מתכוון למשהו שונה בהתאם לקונטקסט. למשל, אם אדם אומר "אני המנכ"ל", באופן מיידי יש כאן הזדהות עם תפקיד מסוים, אך תוך כדי כך האדם גם מזדהה עם הגוף שלו ועם התודעה שלו.

הוא מדגים זאת באמצעות שאלה: האם כאשר אדם אומר "אני המנכ"ל", הוא יכול לחשוב על כך בלי לחשוב גם על עצמו כגוף וכנפש? לפי אליעד, קיימת כאן מורכבות, מכיוון שההזדהות עם תפקיד מסוים כוללת בתוכה גם רמות עמוקות יותר של הזדהות, כמו ההזדהות עם הגוף והנפש. האדם לא יכול באמת להתנתק לחלוטין מהמהות היסודית של היותו גוף או נפש כאשר הוא מזדהה עם תפקיד.

מהי המהות של "להרגיש טוב"?

אליעד כהן ממשיך ומרחיב את הדיון על "להרגיש טוב". לטענתו, כאשר האדם רוצה משהו, הוא בעצם רוצה תחושה מסוימת של טוב. אבל למה האדם רוצה דווקא תחושה של טוב ולא של רע? אליעד טוען שהשאיפה הזו היא בסיסית ביותר אצל האדם, והיא מובילה אותו להעדיף תחושות טובות על פני תחושות רעות. עם זאת, לדבריו, האדם צריך לחקור את המהות האמיתית של הטוב והרע, כדי להבין מדוע בכלל הוא רודף אחרי התחושות הללו.

לדוגמה, הוא מעלה את השאלה: למה אדם רוצה להיות בריא? האם הבריאות היא רצון בפני עצמו, או שהאדם רוצה להיות בריא רק כי הבריאות גורמת לו להרגיש טוב? אליעד מסביר שיש כאן שני היבטים:

• היבט אחד: כל רצון נובע רק מהרצון להרגיש טוב.
• היבט שני: יש רצונות שעומדים בפני עצמם, ואינם רק אמצעי להרגיש טוב.

אליעד מציין כי השאלה הזו נשארת תמיד פתוחה, מכיוון שאין תשובה חד - משמעית. אם האדם יחקור זאת לעומק, הוא יגיע לנקודה שבה הוא מבין שהכל בנוי על תחושה מופשטת של "טוב"...