1:18:44המשיח, אור אין סוף, מעשה מרכבה, תורת הצמצום, בריאת העולם, הצדיק האמת, נוקם ונוטר - שיחות הרן צג (ברסלב)
מהו אור אין סוף, ואיך אפשר להבין אותו?
אליעד כהן מסביר כי "אור אין סוף" מתייחס להבנת האלוהות, למציאות האינסופית שקדמה לבריאת העולם, למציאות ללא גבול והגדרה. מדובר בשכל אחד פשוט ואינסופי, שהוא בלתי נתפס לחלוטין במונחים אנושיים, מכיוון שכל הבנה אנושית דורשת הגדרה וצמצום, בעוד שאור האינסוף הוא חסר גבולות לחלוטין, ואינו ניתן לחלוקה אמיתית.
לדוגמה, ניתן לחשוב על "זמן" או "מקום" במונחים מוגבלים כמו יום אחד או עיר אחת, אך אי אפשר לחשוב על כל הזמן או על כל המקום בבת אחת. עם זאת, אליעד מדגיש שאור אין סוף הוא מעבר לזמן ומקום - הוא הדבר שממנו עשוי הזמן והמקום עצמם, ולכן אין אפשרות לחשוב עליו במונחים של חלקים, אלא רק בשלמות או בכלל לא.
איך אפשר ליהנות מאור אין סוף אם הוא בלתי ניתן להבנה?
אליעד מציג את רבי נחמן שאומר שיש "תלמיד חכם", שהוא צדיק אמיתי, המסוגל לחלק את האור האינסופי לחלקים קטנים כדי שאנשים יוכלו ליהנות ממנו. התלמיד חכם הזה חייב להיות "נוקם ונוטר", כלומר, כזה שמסוגל להחזיק בניגודים ובסתירות, ובכך הוא מסוגל להפריד את האור האחד ליחידות קטנות יותר, ולהביא אנשים להבנה חלקית של האינסוף.
למרות שבמהותו אור אין סוף אינו ניתן לחלוקה, התלמיד החכם לא מחלק באמת את האור עצמו, אלא מספק צמצומים והשתקפויות של האור, שהאדם יכול לתפוס במוחו. ההבנה האמיתית של אור האינסוף נותרת בלתי נתפסת, אך האדם יכול ליהנות ולחוות את ההשתקפות של האור הזה, מה שיכול להביא להקלה ולשמחה בחיים.
מהי משמעות ה"נוקם ונוטר", ומדוע רק הוא יכול לסייע?
הביטוי "נוקם ונוטר" נתפס בדרך כלל כדבר שלילי - אדם כועס ונוטר טינה, אך כאן המשמעות עמוקה יותר. התלמיד החכם שהוא "נוקם ונוטר" מצליח לחבר בתוכו ניגודים, למשל בין כעס לרחמים או בין נפרדות לאחדות. רק מי שמסוגל לשאת את הסתירה הזו, יכול באמת להסביר לאחרים את האחדות האמיתית, שהיא מעבר להפרדות הרגילות בעולם.
אליעד כהן משתמש בדוגמה שבה תלמיד חכם מסביר לאדם המתלבט האם לעבור דירה. במקום להגיד לו "כן" או "לא", הוא מלמד אותו שהדבר כלל לא משנה. ההבנה שאין הבדל אמיתי בין האפשרויות, היא שמביאה את האדם לחוויית אחדות, ושם נמצאת הנאת האינסוף האמיתית.
איך כל זה קשור לתורת הצמצום ולבריאת העולם?
תורת הצמצום מתארת את התהליך שבו אלוהים (האור האינסופי) צמצם את עצמו כדי לברוא עולם מוגדר ומוגבל. אליעד מסביר שהמטרה של הצמצום איננה בשביל מטרה אחרת, כמו עולם הבא, אלא עצם הצמצום הוא המטרה. העולם נברא משום שאלוהים רצה ליצור נפרדות ומחלוקת, לא למען משהו אחר, אלא לשם המחלוקת עצמה, שזו בחינת "מחלוקת לשם שמיים".
הוא מבקר את החכמים שאמרו "נוח לו לאדם שלא נברא", וטוען שזו טיפשות, כי אם אלוהים ברא את האדם - ברור שנוח לו להיברא, אחרת לא היה נברא כלל.
מהו המשיח לפי אליעד כהן?
המשיח, לפי אליעד, אינו בהכרח דמות פיזית שצריכה להופיע בעתיד, אלא שכל מסוים שמתגלה לאדם, שכל שגורם לו להבין בשלמות את האחדות ואת הצמצום של אור האינסוף. כל גילוי של שכל כזה באדם נקרא "ביאת המשיח". ביאת המשיח מתרחשת כאשר האדם כבר לא רוצה דבר אחר, לא מחפש שיהיה טוב יותר בעתיד, אלא מבין באופן מלא את המציאות כפי שהיא עכשיו.
אליעד מבדיל בין "משיח" שהוא השכל הסופי והמושלם, לבין "חגורה למשיח", שזו ההקדמה למשיח, שכלים קטנים שמובילים אל השכל הגדול ביותר. ככל שהאדם מתקרב אל ההבנה הסופית הזו, הוא מגיע למצב שבו הוא מבין בשלמות מדוע העולם נברא, ומהי הסיבה הראשונה של כל המציאות.
מהו מעשה מרכבה לפי רבי נחמן ואליעד כהן?
אליעד מבקר את הרמב"ם על הגדרתו ל"מעשה מרכבה" וטוען כי ההבנה האמיתית של "מעשה מרכבה" היא להבין איך אור האינסוף הצליח לצמצם את עצמו לתוך העולם הסופי והמוגבל. מעשה מרכבה הוא בעצם החיבור והאיזון בין אינסוף לסוף, בין האחדות המוחלטת לנפרדות, והיכולת לתפוס כיצד אור אין סוף מלובש בתוך עולם של צמצומים.
מהי "תחיית המתים" האמיתית?
אליעד מפרש את "תחיית המתים" לא כמצב שבו אנשים מתים קמים לתחייה פיזית, אלא כיכולת להחיות את השפלות והאין שקיימים בכל אדם. האדם הוא כלום מוחלט, ואותו כלום הוא האור האינסופי, והחייאת המתים פירושה היכולת של האדם להחיות בתוכו את ההבנה של האחדות המוחלטת מתוך המציאות הנפרדת שהוא חי בה.
בסיום הדברים, אליעד מדגיש כי המטרה של כל הלימוד והעבודה הפנימית היא להגיע לחוויית האחדות האמיתית, שבה האדם חי בשמחה אמיתית, לא מתוך מילוי רצון ספציפי, אלא מתוך חיבור לשורש הרצון, שבו אין הבדל בין יש ואין, טוב ורע, רצון וחוסר רצון - אלא הכל הוא ביטוי אחד של אור האינסוף.
אליעד כהן מסביר כי "אור אין סוף" מתייחס להבנת האלוהות, למציאות האינסופית שקדמה לבריאת העולם, למציאות ללא גבול והגדרה. מדובר בשכל אחד פשוט ואינסופי, שהוא בלתי נתפס לחלוטין במונחים אנושיים, מכיוון שכל הבנה אנושית דורשת הגדרה וצמצום, בעוד שאור האינסוף הוא חסר גבולות לחלוטין, ואינו ניתן לחלוקה אמיתית.
לדוגמה, ניתן לחשוב על "זמן" או "מקום" במונחים מוגבלים כמו יום אחד או עיר אחת, אך אי אפשר לחשוב על כל הזמן או על כל המקום בבת אחת. עם זאת, אליעד מדגיש שאור אין סוף הוא מעבר לזמן ומקום - הוא הדבר שממנו עשוי הזמן והמקום עצמם, ולכן אין אפשרות לחשוב עליו במונחים של חלקים, אלא רק בשלמות או בכלל לא.
איך אפשר ליהנות מאור אין סוף אם הוא בלתי ניתן להבנה?
אליעד מציג את רבי נחמן שאומר שיש "תלמיד חכם", שהוא צדיק אמיתי, המסוגל לחלק את האור האינסופי לחלקים קטנים כדי שאנשים יוכלו ליהנות ממנו. התלמיד חכם הזה חייב להיות "נוקם ונוטר", כלומר, כזה שמסוגל להחזיק בניגודים ובסתירות, ובכך הוא מסוגל להפריד את האור האחד ליחידות קטנות יותר, ולהביא אנשים להבנה חלקית של האינסוף.
למרות שבמהותו אור אין סוף אינו ניתן לחלוקה, התלמיד החכם לא מחלק באמת את האור עצמו, אלא מספק צמצומים והשתקפויות של האור, שהאדם יכול לתפוס במוחו. ההבנה האמיתית של אור האינסוף נותרת בלתי נתפסת, אך האדם יכול ליהנות ולחוות את ההשתקפות של האור הזה, מה שיכול להביא להקלה ולשמחה בחיים.
מהי משמעות ה"נוקם ונוטר", ומדוע רק הוא יכול לסייע?
הביטוי "נוקם ונוטר" נתפס בדרך כלל כדבר שלילי - אדם כועס ונוטר טינה, אך כאן המשמעות עמוקה יותר. התלמיד החכם שהוא "נוקם ונוטר" מצליח לחבר בתוכו ניגודים, למשל בין כעס לרחמים או בין נפרדות לאחדות. רק מי שמסוגל לשאת את הסתירה הזו, יכול באמת להסביר לאחרים את האחדות האמיתית, שהיא מעבר להפרדות הרגילות בעולם.
אליעד כהן משתמש בדוגמה שבה תלמיד חכם מסביר לאדם המתלבט האם לעבור דירה. במקום להגיד לו "כן" או "לא", הוא מלמד אותו שהדבר כלל לא משנה. ההבנה שאין הבדל אמיתי בין האפשרויות, היא שמביאה את האדם לחוויית אחדות, ושם נמצאת הנאת האינסוף האמיתית.
איך כל זה קשור לתורת הצמצום ולבריאת העולם?
תורת הצמצום מתארת את התהליך שבו אלוהים (האור האינסופי) צמצם את עצמו כדי לברוא עולם מוגדר ומוגבל. אליעד מסביר שהמטרה של הצמצום איננה בשביל מטרה אחרת, כמו עולם הבא, אלא עצם הצמצום הוא המטרה. העולם נברא משום שאלוהים רצה ליצור נפרדות ומחלוקת, לא למען משהו אחר, אלא לשם המחלוקת עצמה, שזו בחינת "מחלוקת לשם שמיים".
הוא מבקר את החכמים שאמרו "נוח לו לאדם שלא נברא", וטוען שזו טיפשות, כי אם אלוהים ברא את האדם - ברור שנוח לו להיברא, אחרת לא היה נברא כלל.
מהו המשיח לפי אליעד כהן?
המשיח, לפי אליעד, אינו בהכרח דמות פיזית שצריכה להופיע בעתיד, אלא שכל מסוים שמתגלה לאדם, שכל שגורם לו להבין בשלמות את האחדות ואת הצמצום של אור האינסוף. כל גילוי של שכל כזה באדם נקרא "ביאת המשיח". ביאת המשיח מתרחשת כאשר האדם כבר לא רוצה דבר אחר, לא מחפש שיהיה טוב יותר בעתיד, אלא מבין באופן מלא את המציאות כפי שהיא עכשיו.
אליעד מבדיל בין "משיח" שהוא השכל הסופי והמושלם, לבין "חגורה למשיח", שזו ההקדמה למשיח, שכלים קטנים שמובילים אל השכל הגדול ביותר. ככל שהאדם מתקרב אל ההבנה הסופית הזו, הוא מגיע למצב שבו הוא מבין בשלמות מדוע העולם נברא, ומהי הסיבה הראשונה של כל המציאות.
מהו מעשה מרכבה לפי רבי נחמן ואליעד כהן?
אליעד מבקר את הרמב"ם על הגדרתו ל"מעשה מרכבה" וטוען כי ההבנה האמיתית של "מעשה מרכבה" היא להבין איך אור האינסוף הצליח לצמצם את עצמו לתוך העולם הסופי והמוגבל. מעשה מרכבה הוא בעצם החיבור והאיזון בין אינסוף לסוף, בין האחדות המוחלטת לנפרדות, והיכולת לתפוס כיצד אור אין סוף מלובש בתוך עולם של צמצומים.
מהי "תחיית המתים" האמיתית?
אליעד מפרש את "תחיית המתים" לא כמצב שבו אנשים מתים קמים לתחייה פיזית, אלא כיכולת להחיות את השפלות והאין שקיימים בכל אדם. האדם הוא כלום מוחלט, ואותו כלום הוא האור האינסופי, והחייאת המתים פירושה היכולת של האדם להחיות בתוכו את ההבנה של האחדות המוחלטת מתוך המציאות הנפרדת שהוא חי בה.
בסיום הדברים, אליעד מדגיש כי המטרה של כל הלימוד והעבודה הפנימית היא להגיע לחוויית האחדות האמיתית, שבה האדם חי בשמחה אמיתית, לא מתוך מילוי רצון ספציפי, אלא מתוך חיבור לשורש הרצון, שבו אין הבדל בין יש ואין, טוב ורע, רצון וחוסר רצון - אלא הכל הוא ביטוי אחד של אור האינסוף.
- מהו אור אין סוף?
- מהי תורת הצמצום?
- מה המשמעות של תלמיד חכם נוקם ונוטר?
- מהו מעשה מרכבה לפי ברסלב?
- מהי תחיית המתים האמיתית?
- מי הוא המשיח לפי רבי נחמן?
050-3331-331