רוחניות, מודעות עצמית, אחדות המהות והצורה, נשמת היקום, הינדואיזם, בודהיזם, יש מאין, בריאת העולם, איך נברא העולם? מצא את ההבדלים, מורים רוחניים
מה המשמעות של האמירה "אין עוד מלבדו" ומה הסתירה שבה?
האמירה "אין עוד מלבדו" מתארת מצב שבו יש רק ישות אחת מוחלטת שהקיום שלה אינו תלוי בשום דבר אחר. אליעד מסביר שכאשר אומרים שיש משהו שקיומו מחויב, כלומר, שהוא לא יכול שלא להיות קיים, אז לא יכול להיות עוד משהו חוץ ממנו, כי אם היה משהו נוסף, אז הראשון כבר לא היה יחיד ומחויב באמת.
אליעד מציג את הסתירה המרכזית באמירה הזאת: אם באמת אין עוד מלבדו, איך אפשרי שיהיו דברים נוספים בעולם? איך יכולות להתקיים צורות ותופעות נוספות אם יש רק מהות אחת ואין שום דבר נוסף?
הדוגמה של כוס החמר - איך היא ממחישה את הסתירה?
אליעד משתמש בדוגמה של כוס חמר כדי להסביר את הסתירה בין המהות והצורה. הוא מסביר שהכוס עשויה מחומר גלם (חמר) ושאין דבר כזה "כוס" בנפרד מהחמר. הכוס היא רק הצורה, והחמר הוא המהות. אבל אם באמת אין שום דבר מלבד החמר, אז איך אפשר להגיד שיש צורות שונות כמו כוס או עציץ? כלומר, אם יש רק מהות אחת ואין שום דבר מלבדה, הצורה הופכת לבעיה, כי לכאורה הצורות נראות שונות ונפרדות זו מזו, למרות שהן עשויות מאותה מהות.
ההסבר שלו מעמיק לתוך שאלות פילוסופיות כגון האם אפשר להפריד את הצורה מהמהות, ואם לא, האם הצורה היא רק ביטוי או שהיא באמת זהה למהות עצמה.
למה משתמשים במושג "תודעה" ולא ב"כלום" לתיאור המהות?
אליעד שואל מדוע המורים הרוחניים מתעקשים להשתמש במונח "תודעה" לתיאור המהות הראשונית של הקיום, במקום לקרוא לה בפשטות "כלום" או "אין". התשובה שהוא נותן היא שמורים רוחניים מעדיפים להשתמש במושג "תודעה" כיוון שהוא נותן תחושה טובה יותר לאנשים. יותר קל לאנשים לקבל את הרעיון של "תודעה אינסופית של אהבה" מאשר את הרעיון של "כלום מוחלט". לדבריו, המושג "תודעה" משמש כלי שיווקי, כי אנשים יירתעו מלחשוב שהאלוהות או המהות של הקיום היא סתם כלום חסר תכונות, למרות שדווקא ההגדרה "כלום" מדויקת יותר ופחות מגבילה.
מדוע קשה להבין את מושגי ה"אין" וה"יש" ואיך אליעד מתייחס לפרדוקס?
אליעד מציג את המורכבות בפרדוקס של קיום מתוך אי - קיום. הוא אומר שיש פרדוקס עמוק בין "אין" ו"יש", בין קיום ואי - קיום. אם במציאות יש "כלום", איך יכול להיות שממנו נוצר משהו? ואם יש רק משהו אחד אינסופי, איך יכול להיות שיש הרבה דברים וצורות בתוך המשהו האחד הזה?
לדברי אליעד, יש מערכת יחסים מורכבת בין "האין" וה"יש". הפרדוקס הזה הוא משהו שלא ניתן לפתור אותו באמצעות השכל הרגיל. הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב, שאמר שיש שאלות מסוימות שלעולם לא יהיה אפשר לפתור אותן שכלית, לא משנה כמה זמן יוקדש לכך.
מהי ההבחנה בין מהות וצורה לפי אליעד?
אליעד מתייחס לשאלה האם הצורה היא המהות או רק ביטוי של המהות. הוא אומר שאמנם האובייקט, למשל כיסא, אינו אלא מהות, אבל המהות אינה מוגבלת לאובייקט הזה. המהות עצמה אינה הכיסא, אבל הכיסא עצמו הוא ביטוי של המהות.
הוא מתעקש לחדד את השאלה הזו: האם כאשר אומרים שהכיסא הוא מהות, מתכוונים לכך שהוא כל המהות, חלק מהמהות, או ביטוי חלקי...
האמירה "אין עוד מלבדו" מתארת מצב שבו יש רק ישות אחת מוחלטת שהקיום שלה אינו תלוי בשום דבר אחר. אליעד מסביר שכאשר אומרים שיש משהו שקיומו מחויב, כלומר, שהוא לא יכול שלא להיות קיים, אז לא יכול להיות עוד משהו חוץ ממנו, כי אם היה משהו נוסף, אז הראשון כבר לא היה יחיד ומחויב באמת.
אליעד מציג את הסתירה המרכזית באמירה הזאת: אם באמת אין עוד מלבדו, איך אפשרי שיהיו דברים נוספים בעולם? איך יכולות להתקיים צורות ותופעות נוספות אם יש רק מהות אחת ואין שום דבר נוסף?
הדוגמה של כוס החמר - איך היא ממחישה את הסתירה?
אליעד משתמש בדוגמה של כוס חמר כדי להסביר את הסתירה בין המהות והצורה. הוא מסביר שהכוס עשויה מחומר גלם (חמר) ושאין דבר כזה "כוס" בנפרד מהחמר. הכוס היא רק הצורה, והחמר הוא המהות. אבל אם באמת אין שום דבר מלבד החמר, אז איך אפשר להגיד שיש צורות שונות כמו כוס או עציץ? כלומר, אם יש רק מהות אחת ואין שום דבר מלבדה, הצורה הופכת לבעיה, כי לכאורה הצורות נראות שונות ונפרדות זו מזו, למרות שהן עשויות מאותה מהות.
ההסבר שלו מעמיק לתוך שאלות פילוסופיות כגון האם אפשר להפריד את הצורה מהמהות, ואם לא, האם הצורה היא רק ביטוי או שהיא באמת זהה למהות עצמה.
למה משתמשים במושג "תודעה" ולא ב"כלום" לתיאור המהות?
אליעד שואל מדוע המורים הרוחניים מתעקשים להשתמש במונח "תודעה" לתיאור המהות הראשונית של הקיום, במקום לקרוא לה בפשטות "כלום" או "אין". התשובה שהוא נותן היא שמורים רוחניים מעדיפים להשתמש במושג "תודעה" כיוון שהוא נותן תחושה טובה יותר לאנשים. יותר קל לאנשים לקבל את הרעיון של "תודעה אינסופית של אהבה" מאשר את הרעיון של "כלום מוחלט". לדבריו, המושג "תודעה" משמש כלי שיווקי, כי אנשים יירתעו מלחשוב שהאלוהות או המהות של הקיום היא סתם כלום חסר תכונות, למרות שדווקא ההגדרה "כלום" מדויקת יותר ופחות מגבילה.
מדוע קשה להבין את מושגי ה"אין" וה"יש" ואיך אליעד מתייחס לפרדוקס?
אליעד מציג את המורכבות בפרדוקס של קיום מתוך אי - קיום. הוא אומר שיש פרדוקס עמוק בין "אין" ו"יש", בין קיום ואי - קיום. אם במציאות יש "כלום", איך יכול להיות שממנו נוצר משהו? ואם יש רק משהו אחד אינסופי, איך יכול להיות שיש הרבה דברים וצורות בתוך המשהו האחד הזה?
לדברי אליעד, יש מערכת יחסים מורכבת בין "האין" וה"יש". הפרדוקס הזה הוא משהו שלא ניתן לפתור אותו באמצעות השכל הרגיל. הוא מצטט את רבי נחמן מברסלב, שאמר שיש שאלות מסוימות שלעולם לא יהיה אפשר לפתור אותן שכלית, לא משנה כמה זמן יוקדש לכך.
מהי ההבחנה בין מהות וצורה לפי אליעד?
אליעד מתייחס לשאלה האם הצורה היא המהות או רק ביטוי של המהות. הוא אומר שאמנם האובייקט, למשל כיסא, אינו אלא מהות, אבל המהות אינה מוגבלת לאובייקט הזה. המהות עצמה אינה הכיסא, אבל הכיסא עצמו הוא ביטוי של המהות.
הוא מתעקש לחדד את השאלה הזו: האם כאשר אומרים שהכיסא הוא מהות, מתכוונים לכך שהוא כל המהות, חלק מהמהות, או ביטוי חלקי...
- מה ההבדל בין מהות וצורה?
- איך יש משהו מתוך כלום?
- מה המשמעות של אין עוד מלבדו?
- למה משתמשים במושג תודעה ברוחניות?
- איך להבין את הפרדוקס של יש ואין?
- מהי תודעה אינסופית?
- מה זה אחדות המהות והצורה?