מהו דז'ה וו ואיך הוא קשור לגלגול קודם וליקומים מקבילים?

אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט את תופעת הדז'ה וו, תחושת הזיכרון של אירועים שנדמה שכבר התרחשו בעבר, אף שהדבר בלתי אפשרי או לא הגיוני. דז'ה וו הוא מצב שבו אדם בטוח לחלוטין שהאירוע שהוא חווה ברגע זה התרחש בעבר, אף שמעולם לא היה באותו המקום או באותה הסיטואציה בדיוק.

לדוגמה, אדם יושב עם חברו ומדבר, ובאמצע השיחה מרגיש בצורה ברורה שהאירוע כבר קרה בעבר. אותו אדם בטוח שזה קרה, אך יודע באופן רציונלי שזה לא הגיוני כי זו הפעם הראשונה שהוא נמצא במצב הזה. אליעד מסביר שהתחושה הזאת אינה מקרית, ומציע מספר הסברים אפשריים לתופעה זו.

האם דז'ה וו הוא זיכרון מהגלגול הקודם?

ההסבר הראשון שאליעד נותן הוא שהתחושה של "כבר הייתי פה" או "כבר חווייתי את זה" מגיעה מזיכרון תת - מודע של גלגול נשמות קודם. במילים אחרות, ייתכן והסיטואציה שאתה חווה ברגע זה היא דומה מאוד לסיטואציה שכבר חוויית בגלגול קודם. גם אם הפרטים המדויקים אינם זהים, הדמיון בין האירועים יוצר את התחושה שהאירוע כבר התרחש.

לדוגמה, ייתכן שאתה יושב עם אדם בסיטואציה דומה מאוד לסיטואציה בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה במקצת. המוח מזהה את הדמיון התת - מודע הזה וגורם לתחושה של דז'ה וו.

מה הקשר בין דז'ה וו ליקומים מקבילים ומציאות מקבילה?

אליעד ממשיך ומרחיב את ההסבר ואומר שזה לא נעצר רק בגלגול קודם, אלא שישנם אינספור יקומים מקבילים, כאשר בכל אחד מהיקומים הללו מתרחשים אירועים דומים מאוד, לעיתים עם הבדלים קטנים בלבד. ברמה הפיזיקלית, כל אירוע שיכול היה להתרחש אכן מתרחש באחד מהיקומים הללו. לכן, כל תחושה של דז'ה וו עשויה לנבוע מכך שאתה בעצם חווה או זוכר אירוע שהתרחש ביקום מקביל.

הוא מביא כדוגמה את תחושת האדם ששומע מילים שנראות לו מוכרות או אירועים קטנים שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, "מציץ" או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דז'ה וו.

האם כל תחושת דז'ה וו היא בהכרח זיכרון מהעבר?

אליעד כהן מבהיר שלא כל תחושת דז'ה וו חייבת להיות קשורה לזיכרון מהעבר או מגלגול קודם. לפעמים התחושה נובעת פשוט מתהליך פנימי של המוח, שמזהה תבניות וחזרתיות מסוימת. למשל, הוא מסביר כיצד השמש שעולה בבוקר נראית כאילו היא תמיד זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דז'ה וו.

לדברי אליעד, לפעמים התחושה הזאת היא לא זיכרון ממשי, אלא זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל.

למה אנשים מתבלבלים בתחושת הדז'ה וו?

הבלבול נוצר משום שהאדם מרגיש תחושת ודאות גדולה מאוד שמשהו כבר קרה, אך בו זמנית יודע באופן רציונלי שזה לא אפשרי. הפער בין הרגש לשכל גורם לאדם להיות מבולבל ולשאול "האם האירוע הזה קרה או לא קרה?" אליעד מסביר כי הדרך להתמודד עם תחושה זו היא להבין שתחושת הדז'ה וו היא חלק טבעי של תהליך תודעתי מסובך שבו התודעה מתחברת באופן זמני למציאות אחרת או לזיכרונות עתיקים שמקורם בגלגול קודם או ביקום מקביל.

הוא מסביר שאם אתה חש שזה קרה אך בו - זמנית יודע שזה בלתי אפשרי, התשובה אינה חד משמעית אלא מורכבת יותר. אליעד ממליץ לא להחליט באופן חד משמעי אם האירוע אכן קרה או לא, אלא להבין שהמציאות מורכבת ומרובדת הרבה יותר משנדמה לנו, והדז'ה וו הוא סימן לכך.

סיכום הנקודות המרכזיות שאליעד כהן העלה:

• דז'ה וו יכול לנבוע מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים.
• דז'ה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים.
• יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדז'ה וו.
• לא כל תחושת דז'ה וו מעידה על גלגול קודם או מציאות מקבילה, חלקן הן אשליות קוגניטיביות בלבד.
• הפער בין התחושה שהאירוע כבר קרה לבין ההכרה שהוא לא קרה יוצר בלבול, המהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה.