14:41מי ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום
למה השאלה "מי ברא את העולם" אינה נכונה?
השאלה "מי ברא את העולם?" נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר שהיא מבוססת על הנחת יסוד מוטעית ולכן השאלה עצמה אינה לגיטימית. ההנחה השגויה שעומדת בבסיס השאלה היא שהעולם לא היה קיים מאז ומתמיד, כלומר, שהיה זמן כלשהו בו העולם לא היה קיים. אליעד מציג זאת כך: כאשר מישהו שואל "מי ברא את העולם?", הוא בעצם מניח שהעולם התחיל להיות קיים בנקודה מסוימת בעבר, ולכן הוא מנסה להבין מי או מה יצר אותו.
האם המפץ הגדול מוכיח שהעולם נברא?
הרבה אנשים משתמשים בתיאוריית המפץ הגדול כדי לטעון שהעולם אכן נברא ברגע מסוים. הם טוענים שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות משהו או מישהו שיצר את אותו מפץ. אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש בתצפיות פיזיקליות מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. המדע מניח שחוקי הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית.
לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו עדיין לא הוכחה מוחלטת, כי תמיד קיימת האפשרות שבעבר הרחוק חוקי הפיזיקה היו שונים מאלו של היום. יכול להיות שבעבר החוקים היו אחרים לחלוטין, ולכן החישובים המדעיים לא באמת מוכיחים שהעולם נברא ברגע נתון.
מדוע "מי ברא את אלוהים" היא שאלה בעייתית?
כאשר אנשים דתיים אומרים שאלוהים ברא את העולם, הם בעצם טוענים שאלוהים היה קיים מאז ומתמיד. אך אליעד מצביע על כך שאותו היגיון בדיוק אפשר להחיל על העולם עצמו - אולי העולם עצמו היה קיים מאז ומתמיד ללא התחלה וללא סוף? אם ניתן לומר שאלוהים תמיד היה קיים, מדוע לא לומר שהעולם תמיד היה קיים? במילים אחרות, התשובה "אלוהים ברא את העולם" אינה מספקת פתרון אמיתי לשאלת הבריאה, אלא רק מזיזה את הבעיה שלב אחד אחורה - מי ברא את אלוהים עצמו?
מה המשמעות האמיתית של מרחב המקום והזמן?
אליעד כהן מסביר כי יש להבדיל בין דברים מוגבלים בתוך המציאות, כמו כוס מים או כדור הארץ, לבין המציאות עצמה שהיא המרחב והזמן האינסופיים. כוס מים, למשל, יכולה להיות קיימת או לא קיימת בזמנים שונים. אבל המקום עצמו - המרחב שבתוכו הכוס קיימת - הוא אינסופי, ולא יכול להיווצר או להיעלם. כלומר, המקום לא נברא מעולם, הוא פשוט קיים תמיד. אם מישהו טוען שהמקום מוגבל או בעל גבול, תמיד יהיה משהו גדול יותר שמכיל אותו. לכן, המרחב הוא אינסופי מטבעו.
אותו עיקרון בדיוק תקף לזמן. אם מישהו מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע "לפני הזמן" ו"אחרי הזמן", וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם.
האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן?
אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם אלוהים יצר את העולם, הרי שהיה "לפני" ו"אחרי" הבריאה, מה שאומר שאלוהים עצמו כפוף לזמן. אם הוא כפוף לזמן, הוא אינו כל - יכול או בלתי מוגבל, אלא נמצא בתוך מסגרת המקום והזמן, ולכן אלוהים כזה אינו יכול להיות ההסבר לבריאת העולם. יתרה מכך, אם אלוהים נמצא בתוך מרחב גדול יותר שמכיל אותו ואת העולם, אז השאלה "מי ברא את העולם" חוזרת שוב באותו מרחב גדול יותר. זה אומר שאלוהים אינו פותר את הבעיה אלא רק מעביר אותה לשלב אחר.
מדוע השאלה "מי ברא את העולם" היא חסרת משמעות?
אליעד כהן מסכם כי השאלה "מי ברא את העולם?" היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא שקרית, ולכן כל ניסיון לחפש את הבורא של העולם הוא ניסיון מיותר שמבוסס על אמונה ולא על הוכחה. האמת הפשוטה היא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים, ולכן אין משמעות לחיפוש אחר "בורא" שיצר אותם. המרחב והזמן הם האינסוף עצמו, וכל השינויים שמתרחשים (כמו המפץ הגדול, הופעת כדור הארץ וכו') הם אירועים המתרחשים בתוך האינסוף, ולא תחילת הקיום של האינסוף עצמו.
אליעד מדגיש כי המשמעות האמיתית של התפיסה הזו היא שאין צורך עוד לחפש יוצר או סיבה לקיומו של העולם, כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם.
השאלה "מי ברא את העולם?" נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר שהיא מבוססת על הנחת יסוד מוטעית ולכן השאלה עצמה אינה לגיטימית. ההנחה השגויה שעומדת בבסיס השאלה היא שהעולם לא היה קיים מאז ומתמיד, כלומר, שהיה זמן כלשהו בו העולם לא היה קיים. אליעד מציג זאת כך: כאשר מישהו שואל "מי ברא את העולם?", הוא בעצם מניח שהעולם התחיל להיות קיים בנקודה מסוימת בעבר, ולכן הוא מנסה להבין מי או מה יצר אותו.
האם המפץ הגדול מוכיח שהעולם נברא?
הרבה אנשים משתמשים בתיאוריית המפץ הגדול כדי לטעון שהעולם אכן נברא ברגע מסוים. הם טוענים שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות משהו או מישהו שיצר את אותו מפץ. אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם לא היה קיים קודם לכן. כל מה שהמדע עושה הוא להשתמש בתצפיות פיזיקליות מההווה ולהסיק מסקנות לגבי העבר. המדע מניח שחוקי הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית.
לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו עדיין לא הוכחה מוחלטת, כי תמיד קיימת האפשרות שבעבר הרחוק חוקי הפיזיקה היו שונים מאלו של היום. יכול להיות שבעבר החוקים היו אחרים לחלוטין, ולכן החישובים המדעיים לא באמת מוכיחים שהעולם נברא ברגע נתון.
מדוע "מי ברא את אלוהים" היא שאלה בעייתית?
כאשר אנשים דתיים אומרים שאלוהים ברא את העולם, הם בעצם טוענים שאלוהים היה קיים מאז ומתמיד. אך אליעד מצביע על כך שאותו היגיון בדיוק אפשר להחיל על העולם עצמו - אולי העולם עצמו היה קיים מאז ומתמיד ללא התחלה וללא סוף? אם ניתן לומר שאלוהים תמיד היה קיים, מדוע לא לומר שהעולם תמיד היה קיים? במילים אחרות, התשובה "אלוהים ברא את העולם" אינה מספקת פתרון אמיתי לשאלת הבריאה, אלא רק מזיזה את הבעיה שלב אחד אחורה - מי ברא את אלוהים עצמו?
מה המשמעות האמיתית של מרחב המקום והזמן?
אליעד כהן מסביר כי יש להבדיל בין דברים מוגבלים בתוך המציאות, כמו כוס מים או כדור הארץ, לבין המציאות עצמה שהיא המרחב והזמן האינסופיים. כוס מים, למשל, יכולה להיות קיימת או לא קיימת בזמנים שונים. אבל המקום עצמו - המרחב שבתוכו הכוס קיימת - הוא אינסופי, ולא יכול להיווצר או להיעלם. כלומר, המקום לא נברא מעולם, הוא פשוט קיים תמיד. אם מישהו טוען שהמקום מוגבל או בעל גבול, תמיד יהיה משהו גדול יותר שמכיל אותו. לכן, המרחב הוא אינסופי מטבעו.
אותו עיקרון בדיוק תקף לזמן. אם מישהו מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע "לפני הזמן" ו"אחרי הזמן", וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם.
האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן?
אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם אלוהים יצר את העולם, הרי שהיה "לפני" ו"אחרי" הבריאה, מה שאומר שאלוהים עצמו כפוף לזמן. אם הוא כפוף לזמן, הוא אינו כל - יכול או בלתי מוגבל, אלא נמצא בתוך מסגרת המקום והזמן, ולכן אלוהים כזה אינו יכול להיות ההסבר לבריאת העולם. יתרה מכך, אם אלוהים נמצא בתוך מרחב גדול יותר שמכיל אותו ואת העולם, אז השאלה "מי ברא את העולם" חוזרת שוב באותו מרחב גדול יותר. זה אומר שאלוהים אינו פותר את הבעיה אלא רק מעביר אותה לשלב אחר.
מדוע השאלה "מי ברא את העולם" היא חסרת משמעות?
אליעד כהן מסכם כי השאלה "מי ברא את העולם?" היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא שקרית, ולכן כל ניסיון לחפש את הבורא של העולם הוא ניסיון מיותר שמבוסס על אמונה ולא על הוכחה. האמת הפשוטה היא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים, ולכן אין משמעות לחיפוש אחר "בורא" שיצר אותם. המרחב והזמן הם האינסוף עצמו, וכל השינויים שמתרחשים (כמו המפץ הגדול, הופעת כדור הארץ וכו') הם אירועים המתרחשים בתוך האינסוף, ולא תחילת הקיום של האינסוף עצמו.
אליעד מדגיש כי המשמעות האמיתית של התפיסה הזו היא שאין צורך עוד לחפש יוצר או סיבה לקיומו של העולם, כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם.
- מי ברא את העולם?
- האם העולם תמיד היה קיים?
- מה היה לפני המפץ הגדול?
- האם אפשר להוכיח שהיקום נברא?
- האם אלוהים כפוף לזמן?
- האם המרחב אינסופי?
- האם הזמן הוא אינסופי?
050-3331-331