שכל משכיל ומושכל, אילו ידעתיו הייתיו, ידיעה שלמה, הבנה שלמה, הבנה מלאה, השילוש הקדוש, וודאות מלאה, להיות אלוהים, למה אלוהים ברא את העולם? להבין את המציאות, אחדות הניגודים
איך להגיע לידיעה מוחלטת של המציאות?
הרצאתו של אליעד עוסקת בהסבר מעמיק על מושגים כגון שכל, משכיל ומושכל, או במילים אחרות: התהליך של להבין דבר בצורה מושלמת עד כדי התאחדות מוחלטת איתו. אליעד מסביר שכדי לדעת דבר בצורה מוחלטת ומושלמת, נדרש האדם להיות הדבר עצמו. הוא מציין שהדבר נקרא לעיתים גם "שכל משכיל ומושכל", ומדגיש שאילו האדם היה יודע משהו באופן מלא, הוא היה הדבר עצמו, כי לדעת באופן מוחלט זה להתאחד עם הידיעה והדבר הידוע.
למה אי אפשר להבין את עצמך באופן מושלם?
אליעד נותן דוגמה מעשית שבה אדם רוצה להבין את עצמו. האדם שואל למשל: "למה אני רוצה להנמיך את המזגן?". לכאורה, התשובה ברורה: "כי אני רוצה שיהיה קר יותר". אך אז אליעד שואל את השאלה המורכבת יותר: האם באמת האדם שמדבר ברגע זה הוא אותו הרצון "שיהיה קר יותר"? מסתבר שלא, כי באותו הרגע לאדם יש גם רצונות נוספים. הרצון להיות קר הוא רק אחד מתוך רצונות רבים אחרים. האדם, אם כך, הוא לא אותו רצון בודד. כתוצאה מכך, האדם לא יכול להבין עד הסוף למה הוא באמת רוצה להנמיך את המזגן, כי ההבנה המלאה מחייבת להיות הדבר עצמו. האדם אינו רק אותו רצון אחד, אלא אוסף של רצונות ותחושות שמתקיימים במקביל.
אליעד מוסיף דוגמה נוספת: נגיד שאתה פוגש אדם ברחוב, וקוראים לו "אני רוצה שיהיה קר". האם האדם שפגשת הוא אכן אותו רצון בודד? לא. הוא אדם בעל רצונות רבים נוספים. לכן, להבין באופן מוחלט את הרצון שיהיה קר זה בלתי אפשרי כל עוד אתה לא מזוהה לחלוטין עם אותו רצון יחיד, שזה כמובן לא אפשרי כל עוד יש לך עוד רצונות.
מדוע גם אלוהים לא יכול לדעת למה הוא ברא את העולם?
אליעד לוקח את הדוגמה הזו למקום עמוק יותר: אם אלוהים ברא את העולם, האם אלוהים יכול לדעת למה הוא עשה זאת? לכאורה, אם אלוהים הוא כל יכול, הוא אמור לדעת הכל. אך אליעד מסביר שאלוהים עצמו לא יכול לדעת למה ברא את העולם אחרי הבריאה. זאת מפני שהאלוהים שברא את העולם הוא לא אותו אלוהים שנמצא לאחר בריאת העולם. האלוהים לאחר הבריאה הוא כבר זיכרון של אותו רגע. בדיוק כפי שאתה מבצע פעולה מסוימת, ולאחר רגע אחד כבר זוכר את הפעולה ולא חי אותה ישירות, כך גם אלוהים לאחר הבריאה כבר זוכר את רגע הבריאה, אך אינו חי את הרגע המקורי עצמו. כדי לדעת את הסיבה לבריאת העולם באמת, אלוהים היה צריך לחזור למצב שבו הוא היה לפני הבריאה, וזה בלתי אפשרי, כי תמיד תהיה הפרדה בין הרגע של הבריאה לרגע שאחריו.
הפרדוקס של הסיבה הראשונה: האם יכול להיות סיבה לבריאת העולם?
כאן אליעד מציג פרדוקס נוסף: אם לאלוהים הייתה סיבה לברוא את העולם, פירוש הדבר שישנה סיבה שנמצאת מחוץ לאלוהים. אך אלוהים הוא הראשון ואין עוד דבר חוץ ממנו. לכן, לא יכולה להיות סיבה חיצונית לו. אליעד מסביר שזהו פרדוקס לוגי: או שיש סיבה חיצונית, ואז אלוהים לא הראשון, או שאין סיבה חיצונית, ואז אי אפשר להבין למה הבריאה התרחשה.
הוא נותן דוגמאות נוספות כמו: למה כדור הארץ מסתובב? אם אתה לא "הסיבה" לכדור הארץ שמסתובב, אתה לא מבין זאת במלואו. באותה דרך, אם אינך כוח המשיכה עצמו, לעולם לא תוכל להבין באופן מושלם מהו כוח המשיכה.
כיצד ניתן לפתור את הפרדוקס ולהגיע לאחדות מוחלטת?
אליעד מציע פתרון עמוק יותר לבעיה הזו: הפתרון נמצא בנקודת המוצא לפני ההפרדה בין "משכיל", "שכל"...
הרצאתו של אליעד עוסקת בהסבר מעמיק על מושגים כגון שכל, משכיל ומושכל, או במילים אחרות: התהליך של להבין דבר בצורה מושלמת עד כדי התאחדות מוחלטת איתו. אליעד מסביר שכדי לדעת דבר בצורה מוחלטת ומושלמת, נדרש האדם להיות הדבר עצמו. הוא מציין שהדבר נקרא לעיתים גם "שכל משכיל ומושכל", ומדגיש שאילו האדם היה יודע משהו באופן מלא, הוא היה הדבר עצמו, כי לדעת באופן מוחלט זה להתאחד עם הידיעה והדבר הידוע.
למה אי אפשר להבין את עצמך באופן מושלם?
אליעד נותן דוגמה מעשית שבה אדם רוצה להבין את עצמו. האדם שואל למשל: "למה אני רוצה להנמיך את המזגן?". לכאורה, התשובה ברורה: "כי אני רוצה שיהיה קר יותר". אך אז אליעד שואל את השאלה המורכבת יותר: האם באמת האדם שמדבר ברגע זה הוא אותו הרצון "שיהיה קר יותר"? מסתבר שלא, כי באותו הרגע לאדם יש גם רצונות נוספים. הרצון להיות קר הוא רק אחד מתוך רצונות רבים אחרים. האדם, אם כך, הוא לא אותו רצון בודד. כתוצאה מכך, האדם לא יכול להבין עד הסוף למה הוא באמת רוצה להנמיך את המזגן, כי ההבנה המלאה מחייבת להיות הדבר עצמו. האדם אינו רק אותו רצון אחד, אלא אוסף של רצונות ותחושות שמתקיימים במקביל.
אליעד מוסיף דוגמה נוספת: נגיד שאתה פוגש אדם ברחוב, וקוראים לו "אני רוצה שיהיה קר". האם האדם שפגשת הוא אכן אותו רצון בודד? לא. הוא אדם בעל רצונות רבים נוספים. לכן, להבין באופן מוחלט את הרצון שיהיה קר זה בלתי אפשרי כל עוד אתה לא מזוהה לחלוטין עם אותו רצון יחיד, שזה כמובן לא אפשרי כל עוד יש לך עוד רצונות.
מדוע גם אלוהים לא יכול לדעת למה הוא ברא את העולם?
אליעד לוקח את הדוגמה הזו למקום עמוק יותר: אם אלוהים ברא את העולם, האם אלוהים יכול לדעת למה הוא עשה זאת? לכאורה, אם אלוהים הוא כל יכול, הוא אמור לדעת הכל. אך אליעד מסביר שאלוהים עצמו לא יכול לדעת למה ברא את העולם אחרי הבריאה. זאת מפני שהאלוהים שברא את העולם הוא לא אותו אלוהים שנמצא לאחר בריאת העולם. האלוהים לאחר הבריאה הוא כבר זיכרון של אותו רגע. בדיוק כפי שאתה מבצע פעולה מסוימת, ולאחר רגע אחד כבר זוכר את הפעולה ולא חי אותה ישירות, כך גם אלוהים לאחר הבריאה כבר זוכר את רגע הבריאה, אך אינו חי את הרגע המקורי עצמו. כדי לדעת את הסיבה לבריאת העולם באמת, אלוהים היה צריך לחזור למצב שבו הוא היה לפני הבריאה, וזה בלתי אפשרי, כי תמיד תהיה הפרדה בין הרגע של הבריאה לרגע שאחריו.
הפרדוקס של הסיבה הראשונה: האם יכול להיות סיבה לבריאת העולם?
כאן אליעד מציג פרדוקס נוסף: אם לאלוהים הייתה סיבה לברוא את העולם, פירוש הדבר שישנה סיבה שנמצאת מחוץ לאלוהים. אך אלוהים הוא הראשון ואין עוד דבר חוץ ממנו. לכן, לא יכולה להיות סיבה חיצונית לו. אליעד מסביר שזהו פרדוקס לוגי: או שיש סיבה חיצונית, ואז אלוהים לא הראשון, או שאין סיבה חיצונית, ואז אי אפשר להבין למה הבריאה התרחשה.
הוא נותן דוגמאות נוספות כמו: למה כדור הארץ מסתובב? אם אתה לא "הסיבה" לכדור הארץ שמסתובב, אתה לא מבין זאת במלואו. באותה דרך, אם אינך כוח המשיכה עצמו, לעולם לא תוכל להבין באופן מושלם מהו כוח המשיכה.
כיצד ניתן לפתור את הפרדוקס ולהגיע לאחדות מוחלטת?
אליעד מציע פתרון עמוק יותר לבעיה הזו: הפתרון נמצא בנקודת המוצא לפני ההפרדה בין "משכיל", "שכל"...
- למה אלוהים ברא את העולם?
- איך להגיע לידיעה מוחלטת?
- שכל משכיל ומושכל
- אחדות הניגודים
- האם אפשר להבין את עצמי?
- מדוע יש פרדוקסים במציאות?
- האם אלוהים יודע הכל?
050-3331-331