וכאן נסביר מה היתרון שיש בלחיות חיים חסרי משמעות ומה היתרון שיש בלחיות חיים חסרי מטרה.
אז ברמת העיקרון, כדי לחיות, צריך מטרה כלשהי, גם אם מטרה יחסית קטנה כלשהי. לדוגמה, מטרה לא להיות רעב, מטרה להיות בריא, מטרה שלא יכאב לך הגוף, כל מטרה שהיא יכולה להיות מספיק טובה, כדי לחיות. כי מי שבאמת אין לו שום מטרה משום מין וסוג שהוא, הרי שהוא יהפוך להיות פסל דומם בלי שום מטרה ולא יעשה שום דבר בשום נושא כלשהו.
יחד עם זאת, לפעמים למרות שיש לאדם מטרה שמניעה אותו ממקום למקום ושגורמת לו לעשות פעולות כאלו ואחרות, הרי שלפעמים האדם מאבד משמעות והאדם לא מוצא משמעות בחיים / האדם מרגיש חסר משמעות בחיים. והשאלה היא, האם ומה טוב בזה שהאדם לא מוצא משמעות בחיים?
וברמת העיקרון, לכאורה זה רע שאין לאדם משמעות לחיים. אבל מצד שני, יש גם יתרון בכך שאין לאדם משמעות בחיים. והוא, כי כאשר יש לאדם משמעות בחיים, אז זה גם מגדיל את הסיכוי לכך, שהאדם ירגיש רע, כאשר המציאות נגד רצונו וכאשר הוא לא מצליח שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת.
ונחשוב לרגע אחד על אלוהים. האם לאלוהים יש משמעות לחיים של עצמו? או שאלוהים תמיד קיים ואין משמעות לכך שאלוהים עצמו קיים? ונניח שאלוהים מקיים את העולם, מה המשמעות מבחינת אלוהים לכך שהוא ברא את העולם, או מה המשמעות מבחינת אלוהים לכך שהוא מקיים את העולם באופן רציף? האם המשמעות היא שטוב דרכו להיטיב וכולי? האם זאת באמת משמעות החיים של העולם מבחינת אלוהים? האם באמת אלוהים אכפת לו שטוב דרכו להיטיב או כל סיפור אחר? האם לאלוהים היה פחות טוב לפני שהוא ברא את העולם? האם אלוהים היה חייב לברוא את העולם? האם אלוהים לא היה שלם לפני בריאת העולם?
במילים אחרות, גם אם לאלוהים יש סיבה למה הוא ברא את העולם, הרי שמצד השכל ניתן להבין, שזאת לא באמת סיבה מספיק חזקה. כי אלוהים הוא מעל כל הסיבות והוא לא כפוף לשום סיבה. אז מה משמעות החיים של אלוהים? למה אלוהים עושה דברים? מה הסיבה שאלוהים עושה דברים?
אז כן, יש לו מטרות כלשהן, שגורמות לו לעשות דברים. אבל האם יש לאלוהים משמעות בחיים, שגורמת לו לעשות את הדברים? האם אלוהים כפוף למשמעות כלשהי?
במילים אחרות, משמעות החיים, היא כאשר יש לאדם בראש שלו, תמונה של צורה מסוימת, שהוא מאמין שהצורה הזאת עדיפה על צורה אחרת. שאז הצורה שהאדם חושב שהיא יותר טובה, היא בעצם משמעות החיים שלו. אבל באמת מצד האמת, אין באמת משמעות אובייקטיבית לחיים עצמם, לפחות לא כזו שניתן לתפוס אותה בשכל שלנו.
ולכן במובן מסוים, כשאין לאדם משמעות לחיים באופן כללי, הרי שבמובן מסוים הוא הופך להיות כמו אלוהים / כמו המציאות, שהכל סוג של קורה מעצמו, בלי סיבה מסוימת. וכמובן שיש בזה המון עומק והמון מה להרחיב, אבל במהות, גם לאלוהים אין משמעות מוחלטת לחיים שהוא צריך להשיג אותה ולהגיע אליה.
ואוסיף, שמי שרע לו מכך שאין לו משמעות בחיים, הרי שזה אומר שיש לו משמעות בחיים. והיא, למצוא משמעות בחיים. פירוש, שלפעמים האדם חושב שאין לו משמעות בחיים, אבל זה נובע מכך שהוא מאוד רוצה להשיג תחושה מסוימת, תחושה של משמעות, תחושה של שלמות, תחושה של אושר, תחושה שבה הוא נהנה מהחיים גם בלי לחפש משמעות, תחושה שהאדם מפסיק לרצות להרגיש רק טוב, תחושה שהאדם מפסיק לרדוף אחרי האושר. ועד שהאדם לא משיג את זה, הוא ימשיך לחפש משמעות בחיים.
במילים אחרות, אם אין לך משמעות בחיים ואתה מרגיש מכך רע, הרי שזה אומר שאתה לא באמת מצאת את משמעות החיים. שהיא, להיות כמו אלוהים וליהנות ממשחק החיים, בלי משמעות ספציפית.
כי האדם מפסיק לחפש משמעות לחיים, כאשר הוא הופך להיות אלוהים ואז יש לו עשייה לשם עשייה וגם עשייה מתוך שלמות, שאלו בעצם ביטויים גם של חוסר משמעות בחיים בפשוטם של דברים.
לסיכום: מי שיחקור את עניין משמעות החיים, יבין שהוא יכול ליהנות מהחיים כמו שהם ולא צריך איזו משמעות מיוחדת כדי ליהנות. וההבנה הזאת, היא עצמה תחושה של שלמות ותחושה של משמעות בחיים.
אז ברמת העיקרון, כדי לחיות, צריך מטרה כלשהי, גם אם מטרה יחסית קטנה כלשהי. לדוגמה, מטרה לא להיות רעב, מטרה להיות בריא, מטרה שלא יכאב לך הגוף, כל מטרה שהיא יכולה להיות מספיק טובה, כדי לחיות. כי מי שבאמת אין לו שום מטרה משום מין וסוג שהוא, הרי שהוא יהפוך להיות פסל דומם בלי שום מטרה ולא יעשה שום דבר בשום נושא כלשהו.
יחד עם זאת, לפעמים למרות שיש לאדם מטרה שמניעה אותו ממקום למקום ושגורמת לו לעשות פעולות כאלו ואחרות, הרי שלפעמים האדם מאבד משמעות והאדם לא מוצא משמעות בחיים / האדם מרגיש חסר משמעות בחיים. והשאלה היא, האם ומה טוב בזה שהאדם לא מוצא משמעות בחיים?
וברמת העיקרון, לכאורה זה רע שאין לאדם משמעות לחיים. אבל מצד שני, יש גם יתרון בכך שאין לאדם משמעות בחיים. והוא, כי כאשר יש לאדם משמעות בחיים, אז זה גם מגדיל את הסיכוי לכך, שהאדם ירגיש רע, כאשר המציאות נגד רצונו וכאשר הוא לא מצליח שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת.
ונחשוב לרגע אחד על אלוהים. האם לאלוהים יש משמעות לחיים של עצמו? או שאלוהים תמיד קיים ואין משמעות לכך שאלוהים עצמו קיים? ונניח שאלוהים מקיים את העולם, מה המשמעות מבחינת אלוהים לכך שהוא ברא את העולם, או מה המשמעות מבחינת אלוהים לכך שהוא מקיים את העולם באופן רציף? האם המשמעות היא שטוב דרכו להיטיב וכולי? האם זאת באמת משמעות החיים של העולם מבחינת אלוהים? האם באמת אלוהים אכפת לו שטוב דרכו להיטיב או כל סיפור אחר? האם לאלוהים היה פחות טוב לפני שהוא ברא את העולם? האם אלוהים היה חייב לברוא את העולם? האם אלוהים לא היה שלם לפני בריאת העולם?
במילים אחרות, גם אם לאלוהים יש סיבה למה הוא ברא את העולם, הרי שמצד השכל ניתן להבין, שזאת לא באמת סיבה מספיק חזקה. כי אלוהים הוא מעל כל הסיבות והוא לא כפוף לשום סיבה. אז מה משמעות החיים של אלוהים? למה אלוהים עושה דברים? מה הסיבה שאלוהים עושה דברים?
אז כן, יש לו מטרות כלשהן, שגורמות לו לעשות דברים. אבל האם יש לאלוהים משמעות בחיים, שגורמת לו לעשות את הדברים? האם אלוהים כפוף למשמעות כלשהי?
במילים אחרות, משמעות החיים, היא כאשר יש לאדם בראש שלו, תמונה של צורה מסוימת, שהוא מאמין שהצורה הזאת עדיפה על צורה אחרת. שאז הצורה שהאדם חושב שהיא יותר טובה, היא בעצם משמעות החיים שלו. אבל באמת מצד האמת, אין באמת משמעות אובייקטיבית לחיים עצמם, לפחות לא כזו שניתן לתפוס אותה בשכל שלנו.
ולכן במובן מסוים, כשאין לאדם משמעות לחיים באופן כללי, הרי שבמובן מסוים הוא הופך להיות כמו אלוהים / כמו המציאות, שהכל סוג של קורה מעצמו, בלי סיבה מסוימת. וכמובן שיש בזה המון עומק והמון מה להרחיב, אבל במהות, גם לאלוהים אין משמעות מוחלטת לחיים שהוא צריך להשיג אותה ולהגיע אליה.
ואוסיף, שמי שרע לו מכך שאין לו משמעות בחיים, הרי שזה אומר שיש לו משמעות בחיים. והיא, למצוא משמעות בחיים. פירוש, שלפעמים האדם חושב שאין לו משמעות בחיים, אבל זה נובע מכך שהוא מאוד רוצה להשיג תחושה מסוימת, תחושה של משמעות, תחושה של שלמות, תחושה של אושר, תחושה שבה הוא נהנה מהחיים גם בלי לחפש משמעות, תחושה שהאדם מפסיק לרצות להרגיש רק טוב, תחושה שהאדם מפסיק לרדוף אחרי האושר. ועד שהאדם לא משיג את זה, הוא ימשיך לחפש משמעות בחיים.
במילים אחרות, אם אין לך משמעות בחיים ואתה מרגיש מכך רע, הרי שזה אומר שאתה לא באמת מצאת את משמעות החיים. שהיא, להיות כמו אלוהים וליהנות ממשחק החיים, בלי משמעות ספציפית.
כי האדם מפסיק לחפש משמעות לחיים, כאשר הוא הופך להיות אלוהים ואז יש לו עשייה לשם עשייה וגם עשייה מתוך שלמות, שאלו בעצם ביטויים גם של חוסר משמעות בחיים בפשוטם של דברים.
לסיכום: מי שיחקור את עניין משמעות החיים, יבין שהוא יכול ליהנות מהחיים כמו שהם ולא צריך איזו משמעות מיוחדת כדי ליהנות. וההבנה הזאת, היא עצמה תחושה של שלמות ותחושה של משמעות בחיים.
050-3331-331