שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺4 תגובות פורסמו: |
שלום, שעון כוכב או יקום להערכתך זו גזירה שווה? כלומר, אם לשעון אין בהכרח שען אז גם הכוכב או היקום אין בהכרח כוכבן (יוצרו) יהיה נכון לומר שכל המציאות אקראית.. אבל התיחכום לכשעצמו אינו עדות לאקראיות על כל דבר מתוחכם.. במקרה שלנו אפילו שעון... מתוחכם ככל שלא יהיה.. אנו מניחים שבוצעה חשיבה כלשהיא גם אם ניתן להניח שהאקראיות הובילה למציאות השעון כך סתם ביער הרי שהענקנו לאקראיות את שרביט היצירה של השעון.. ובכן תמיד חוזרים למאמר הסיבה והמסובב.. גם לשעון שאין שען יש אקראיות שהיא השען.. יהיה נכון לומר שמצאנו שם לשען?
טיעון השעון. לא באה לומר. שלא יכול להיות התיחסות אנושית לשעון כאל אבן אקראי, יכול אכן להיות. שאם היינו נבראים עם השעון. היינו מתייחסים איליו כאל טבעי. וזאת משום ההרגל האנושי, אך זה עדיין לא אומר שזה לא מתוכנן. מה שטיעון השעון כן בא לומר שאנחנו צריכים להתייחס לכל דבר שאנו מורגלים איליו כאל טבעי כדבר מתוכנן. כמו שהדברים הלא טבעיים אנו מבינים שהם לא יכולים להיווצר לבד. וזאת משום שדבר מתוכנן לא יכול להיות לבד. ויש לכך את הדוגמה המפורסמת שאם נזרוק כוס עם דיו. והדיו ישפך מעצמו על הדף. כמה סיכויים יש שיצא אות א מלוטשת כמו של דפוס? סיכויים קלושים! ואם נרצה שתצא לנו מפעולה כזאת כל האותיות כסידרן בלי פיספוסים באמצע? סיכויים אפסיים! ככה גם העולם שהוא מורכב הרבה יותר חייב להיות מתכנן!
אני חושב שאין כאן רק עניין חברתי, אלא כך שכלנו עובד לכל דבר יש סיבה לא רק לשעון זה ההיגיון הלוגי האדם רואה שיש משהו ברור לו שיש סיבה למציאותו במקום זה אדם לא יכול לחשוב שיש משהו בלי סיבה זה לא נתפס בשכל. הסיבה הראשונה של הכל היא הבורא. גם אפלטון ואריסטו הגיעו לזה אם כי קיימת מחלוקת מהותית בינהם על היחס בין הבורא לבריאה. זה היגיון שכלי ללא קשר לדת. דת לא עוסקת בכך שיש בורא אלא בקשר בין הבורא לנברא.
דמגוג..