האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד.

הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין. הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין.

נגדיר: יש = כל מה שישנו. אין = העדר של יש / הפך של יש / כלום / שום דבר.

קיימות רק 2 אפשרויות.

1 - ה"יש" הוא נצחי והוא קיים מאז ומעולם.

2 - ה"יש" הוא אינו נצחי וכי הוא נברא על ידי בורא וכולי. או במילים אחרות, כל דבר שהוא ישנו, הוא אינו נצחי, והוא יכול גם לא להיות. וא"כ צריך שמישהו יברא אותו.

בנוסף קיימות גם רק 2 אפשרויות.

1 - מהותו של אלוהים היא "יש".

2 - מהותו של אלוהים היא "אין".

אין אפשרות שמהותו של אלוהים היא "יש" + "אין" בו זמנית, משום שישות כזו אינו יכולה להתקיים, משום שזה נוגד את השכל / היגיון / לוגיקה וכולי (ראה: האם ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת ?).

טיעון: מהותו של אלוהים אינה ידועה ולכן לא ניתן לדון בה.

תגובה: ברגע שאומרים שאלוהים ברא את העולם, ומייחסים לו רצון / פעולה וכולי, ממילא כבר דנים בו.

אם מהותו של אלוהים אינה ידועה, ממילא אין אפשרות גם לייחס לה את בריאת העולם וכולי. ברגע שמייחסים לאלוהים משהו כלשהו, הרי שכבר מגדירים את מהותו, וממילא אפשר ויש לדון במהותו.

תגובה נוספת: גם אם מהותו של אלוהים היא אינה ידועה, עדיין מהצד של האדם קיימות רק 2 אפשרויות, או שמהותו של אלוהים היא "יש" או שהיא "אין".

ומהנ"ל ניתן להוכיח שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין.

כיצד?

תשובה:

אם אלוהים הוא "יש", ממילא קיימות 2 אפשרויות. או שמישהו ברא גם אותו וכן הלאה על כל בורא אחר, או שהוא נצחי.

אם הוא נצחי, זה אומר שה"יש" נצחי, וממילא אין צורך בבורא.

ואם מהותו של אלוהים היא "אין", ממילא לא ניתן לייחס לה שום פעולה / רצון כלשהי.

ונחדד:

לומר שאלוהים ברא את העולם יש מאין, פירושו שלפני ה"יש" היה אלוהים + "אין", כי לא היה "יש".

ואם ה"יש" אינו קדמון ונצחי, ואלוהים הוא כן קדמון ונצחי, ממילא אלוהים הוא אינו "יש" אלא "אין". וממילא אין משמעות למשפט אלוהים ברא את העולם יש מאין, כי אלוהים עצמו הוא אין.

בנוסף, לא ניתן גם לומר שה"אין" ברא את ה"יש". כי לא ניתן לייחס להעדר הגמור ישות כלשהי.

ברגע שאומרים שה"אין" ברא את ה"יש", ממילא מייחסים פעולה / ישות כלשהי, ל"אין" וממילא הוא כבר אינו "אין" אלא "יש", וממילא הוא לא יכול להיות הבורא.

ולכן, הדבר ההגיוני ביותר לומר הוא, שה"יש" הוא קדמון, וכי אף אחד מעולם לא ברא אותו.

יתכן וה"יש" משנה כל הזמן את הצורות של עצמו, אך הוא עצמו קדמון ונצחי, ומעולם לא ברא אותו אף אחד.

כי אם נאמר שמישהו ברא אותו, הרי שאנחנו אומרים שה"יש" אינו קדמון ונצחי, ואז ממילא אנחנו מייחסים ישות ופעולה ל"אין" וזה אינו הגיוני כנ"ל...