יקומים מקבילים / חיים מחוץ לכדור הארץ - האם יש? ובו יתבאר העניין, של קיומם של
היקומים המקבילים. וגם האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ? ובטרם נסביר, האם יש או אין
יקומים מקבילים? נסביר, כי
יקומים מקבילים, אין פירושו עוד כוכבי לכת אחרים, שבהם גם יש חיים שונים ודומים, לחיים שלנו כאן בכדור הארץ, כי אלו לא
יקומים מקבילים כלל. אלא זה נכלל בהגדרה של חיים מחוץ לכדור הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על
יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד כדור ארץ, שדומה ושונה לכדור הארץ שלנו במקצת, והוא נמצא בדיוק
במיקום של כדור הארץ הנוכחי שלנו. (כי אם הוא דומה בשלמות, אז הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של
היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם ... הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד אין סוף. והשאלה הנשאלת היא, האם באמת יש
יקומים מקבילים? והאם בכלל יש חיים מחוץ לכדור הארץ? שזה הרבה יותר פשוט להבנה מאשר
היקומים המקבילים? ולמה אנחנו נמצאים דווקא
ביקום הזה ולא
ביקום אחר? והאם אפשר לעבור בין
היקומים האלו? ואיזו תועלת נותנת לאדם ההבנה, של עניין
היקומים המקבילים? והנה, התשובה לשאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, דהיינו, האם יש עולמות מקבילים, היא ... למרות שברמת הפוטנציאל, יש אין סוף אפשרויות, אולי בפועל במקרה, יש רק את האפשרות שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן נכנס לתמונה העניין של
היקומים המקבילים. והוא, כי מנקודת מבט ראשונה, העניין נשמע מופרך. כי על מה ולמה שיהיו עוד מרחבי מקום וזמן שמקבילים
ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור את העניין, יגלה, שאכן באמת בוודאות מוחלטת, יש עוד אין סוף
יקומים מקבילים בפועל. וכיצד ניתן לחקור ולאמת את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה ... שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף
יקומים שמקבילים
ליקום שלנו, שיש בהם את כל האפשרויות האפשריות. כי כל זמן שהאדם הוא טועה, והוא מבדיל בין הפוטנציאל לבין ... האפשרויות היא כ"כ גדולה והיא כ"כ שווה, עד שכל האפשרויות לא נפרדות זו מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל שלהן, אז האדם מבין, שאכן יש עוד אין סוף
יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני
יקומים נפרדים בו זמנית. והיא כן יכולה להיות
ביקום אחד, שדומה לאין סוף
יקומים בו זמנית, אבל לא להיות בשני
יקומים מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני
יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת מהם. ועוד נוסיף, כי אם יחווה האדם את
היקומים המקבילים מצד האחדות של המציאות, הוא לא יחווה את קיומו העצמי כלל. כי מצד האחדות של המציאות, אין ... בצורה. שאז כל הצורות, קיומן מחוייב, למרות שהן נפרדות וא"כ הן רק אפשריות וכולי). וכל השינויים שהאדם חווה, הם רק בגלל שהאדם לא חווה את
היקומים המקבילים. כי אם האדם היה רואה בעיני שכלו, את כל
היקומים המקבילים שקיימים עם אין סוף אפשרויות, הוא לא היה יכול להגדיר שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא
ביקום הזה ולא
ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ב